יוסף שריג (נולד ב-24 במרץ 1944, נפל במלחמת יום הכיפורים ב-10 באוקטובר 1973), משורר ומלחין ישראלי.
יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, בן לנחום שריג, מפקדה הראשון של חטיבת הנגב, ולתקווה. בניו הם אסף שריג (1968) ופלג שריג (1973).
לאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל, וסיים קורס קציני שריון. עם שחרורו ב-1966 החל ללמוד מוזיקה במכון "אורנים", ולאחר מכן השתלב במשקו, כשלצד עבודה חקלאית שימש גם כמורה למוזיקה באזור עמק בית שאן.
במלחמת יום הכיפורים לחם סרן יוסף שריג כמפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן, ונהרג. הוא עוטר לאחר מותו בעיטור המופת, והועלה לדרגת רב-סרן.
שריג כתב והלחין שירים רבים. שיריו נאספו והוצאו לאור תחת השם "עשרים שירים". שירו הידוע ביותר הוא אור וירושלים, אותו כתב ב-1972, כשנה וחצי טרם מותו, ללהקת הגבעטרון:
|
|
השקט שוב צונח כאן משמי הערב
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור
|
|
| |
בתוכנית טלוויזיה אשר שודרה בשנת 1992 סיפרה המשוררת והמלחינה נעמי שמר על סיפור הולדתו של השיר, כפי שסופר לה מפי אמו של המשורר, תקווה: ביום חורף בשנת 1965 נסעה משפחת שריג מעמק יזרעאל לירושלים, כדי להביא למנוחות את הסבתא אשר הלכה לעולמה. היה זה יום חורף גשום, אך עם הגיעם לאזור שער הגיא הופיעה לפתע השמש ונראתה קשת בענן. ב-1972 התבקש שריג להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, וכך נולד השיר, אשר הפך לאחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.
בנו אסף, שהיה חבר להקת איפה הילד, והיה כבן חמש במות אביו, הלחין לזכרו את השיר "כנפיים, אינך שומע" שכתב יוסף אביו.
http://www.beithashita.org.il/lhe/apage/44832.php אסף כותב לאביו המת (1973)
[קישורים חיצוניים
