מתי נתחבר הלחן לפיוט "ונתנה תוקף" ומה היה תהליך יצירתו על ידי יאיר רוזנבלום
כתבה מיכל שלו
יאיר רוזנבלום שהה בבית השיטה בשנים 1988-1991.
בתקופת שהותו של יאיר בבית השיטה, עקב בהתעניינות אחר חיי המקום, נוהגיו ומנהגיו.
רושם עז הותירו בו חיי התרבות והחגים. יכולת האנשים לקדש את החול בשירה, בלימוד ובכשרונות הרבים שנותנים ביטוייהם ושהופכים את הקהילה ליוצאת דופן. בעודו לוקח חלק פעיל , מוסיקלית באירוע כזה ואחר, ותנופת חגי תשרי בפתח.
לקראת ערב יום כיפור גמלה בליבו החלטה להעניק משהו אישי – מעצמו – ליום המיוחד הזה.
בתחילה חשב להלחין את "קול נדרי", ובו זמנית החל לחפש בכיוונים נוספים.
בוקר אחד הלכנו לספריית בית-הספר ופגשנו את ציפורה גלעד. במהלך השיחה עמה, ציפורה הוציאה את הספר "מחזור לראש השנה ויום כיפור", נתנה ליאיר ואמרה לו שכאן יתכן וימצא מבוקשו.
בהגיענו הביתה פתחנו את הספר ולא היה צורך להמשיך לחפש – הוא נפתח בתפילת "ונתנה תוקף". יאיר קרא וידע שזה מה שחיפש. כשהוא חוזר שוב ושוב אל הטכסט – נסער בתוכו וחש את קיצבו. כל הלילה לא עצם עין, חיכה לבוקר, כשהבית יתרוקן מאנשים והוא יוכל לנגן באין מפריע. בשעה 10:00 לערך קפצתי הביתה להגיד שלום, ואני מוצאת את יאיר ליד שולחן האוכל – כותב ובוכה, נסער ונרגש. בלי לומר מילה הוא התיישב ליד הפסנתר הקטן והתפלל בלחנו את "נתנה תוקף". זהו אחד מאותם רגעים בו אתה חש טלטלה עזה והתרגשות אשר למילים אין מקום באותה שעה. בסיימו את שירתו, הוא המשיך בקריאת מכתב אשר כתב לאביו לאחר הלחנת הפיוט. אביו נפטר מספר שנים קודם לכן, אדם חילוני בחייו ולעת זקנתו חזר לקיים מצוות ולדרוש בבית הכנסת. זיכרון בית הכנסת ביום הכיפורים בעודו אוחז ביד אביו מחלחל אל ליבו.
את "נתנה תוקף" הוא מקדיש לאביו ובוכה עליו בראשונה בהתכוונות גדולה.
בסיימו להקריא את מכתבו, מבעד לעיניים הוא מוסיף שראה בעיני רוחו את חנוך אלבלק מעביר את ניגונו השמימה. בהכירו את חנוך נקשרה נפשו בו ובקולו המיוחד. הוא משלב פיוט שיש בו מוטיבים ספרדיים ואשכנזיים.
בקלטת ביתית יאיר מקליט את הפיוט ומעביר לחנוך. ובינתיים נותרו ימים ספורים לפני החג ועל חנוך ללמוד ולבצע את הפיוט הארוך.
בחזרה הגורלית יאיר התעקש ש"נתנה תוקף" יסגור את הערב, ואילו עד אותו יום "פתח לנו שער" סגר את התוכנית. לא היה פשוט כלל וכלל לשכנע את האחראים שזה כדאי ורצוי – ומבחינת יאיר, הכרחי!
וכך היה. כמה שעות לפני התקדש החג אכלנו, קבוצת חברים ארוחה מפסקת בחדר-אוכל כשבאגף הגדול נערכה חזרה אחרונה – ואז כשחנוך החל לשיר, אנשים חדלו מארוחתם ואני ידעתי שנפל דבר.
בסוף ערב יום הכיפורים כשחנוך נתן קולו והבקיע שערי שמיים, אלם אחז את היושבים. החיבור בין הוויתנו אנו, כאבנו וגעגועינו לחברינו, לבין הפיוט הדתי, קולו של חנוך ולחן נשמת ליבו של יאיר עשו את שלהם.
לאחר החג, נפגשנו עם חברים והשמענו להם את הקלטת, הם לא ידעו את נפשם, והשמיעו לחברים נוספים, ביניהם יהודה וחיה יניב. במפגש עם יהודה וחיה סיפרנו להם על בית השיטה ועל משמעותו המיוחדת של יום הכיפורים עבורנו – על ההדים שעורר הפיוט בלב האנשים, וביהודה גמלה ההחלטה לחקור ולדרוש ולנסות להבין ולהראות מה קרה לחברת בית-השיטה בעקבות היום הנורא ההוא, מהו תוקפו של יום הכיפורים בחייהם.
מרגע שהסרט הוקרן קנתה לה היצירה אחיזה גם בחוגים הדתיים והיא מושרת בבתי כנסת רבים. הגיעו מכתבים מכל רחבי הארץ, אנשים דתיים וחילוניים. חברה דתית ספרה לנו שהם בוחרים ללכת לבית הכנסת לפי הנוסח של "נתנה תוקף" של יאיר. בקונצרט חזנות בהיכל התרבות, של טובי החזנים מכל רחבי העולם, עמד דודו פישר ושר את הפיוט ומחיאות כפים לא שככו.
אריה בן-גוריון ז"ל אמר… "מה שקרה ליצירה של יאיר, שמרגע שהתפרסמה ועד כתיבת שורות אלו היא כובשת לבבות ומדברת לאוזניים יהודיות שונות, כשונותה של החברה היהודית כיום. מהאדם הדתי חרדי ועד לאדם הציוני, הלאומי הישראלי, היא מדברת ללב האלמנה, החזן, המורה וכל מי שליבו ידווה… זו יצירה אל זמנית ומונמנטלית…"
בכתבו לאביו, יאיר מוסיף ומבקש שהניגון יעלה השמימה ויפתח שעריו.
|
